שיטת הטנס פועלת ע"י העברת סינגלים חשמליים זעירים באמצעות אלקטרודות המודבקות לגוף. הטנס מנצל את העובדה שמהירות ההולכה של העצבים הדקים קטנה מאוד ביחס לעצבים העבים.
מכשיר הטנס הראשון פותח בשנת 1965, בעקבות פרסום "תיאורית השער" שנכתבה ע"י החוקרים נלזק וואל שבו הטנס גורם לחסימה זמנית של ההולכה של הסיבים הדקים, ובכך מונע את הכאב החד. תופעת החסימה ברמת שער מוכחת גם בדוגמאות פשוטות מאוד, לדוגמא: כשמקבלים מכה בראש או דקירה באצבע, מגע ושיפשוף המקום גורם להקלה בכאב, ולמעשה הפעולה שנעשתה היא חסימה זמנית של הולכת העצבים הדקים.
מערכת בקרת השער
ניתן לדמיין את העצבים הדקים כקו טלפון, ואת המוח כטלפון. הטנס, מפעיל את העצבים הדקים בגירוי שהוא משגר, ובכך מונע מהכאב האמיתי לעבור באותו עצב, כמו שלא ניתן לשוחח שתי שיחות טלפון על אותו קו.
פרסומה של התיאוריה, אפשר פיתוח של סוגים שונים של מכשירים בעוצמות, בתדרים ובאורכי גל שונים, שמתאימים לסוגים שונים של כאב. בנוסף, התברר שהטנס לא רק שמבצע חסימה זמנית של הכאב, אלא אף גורם לשחרור אנדרופינים שהם משככי כאב טבעיים שהגוף מפרישם באופן רגיל בעת כאב. בשימוש ב"טנס", כמות האנדרופינים שהגוף מייצר גדולה בהרבה, ובכך הטנס גורם לשיכוך כאבים באופן טבעי.
על-מנת ליהנות בצורה הטובה ביותר מה"טנס", חשוב להקפיד ולהניח את האלקטרודות על הדרמטומות המעצבבים את אותו איבר שאנו רוצים לשכך את כאביו.
בטעינה...
.jpg?id=7461722){kind=small}